צור משה מפי אלכסנדר גולדשטיין

מתוך דבריו של חברו אלכסנדר גולדשיין – איש קרן היסוד ומרצה קבוע במועדון קדימה

נמסרו ע"י גב גבי לוין

 

– כפי שפורסמו בעיתון הארץ ביום השנה למותו של רקנאטי:

זוכר אני את היום שבו הונחה אבן הפינה  לנקודה הראשונה שהקימה חברת "בנים לגבולם" – המושב צור משה. בא קהל רב מעסקני היישוב ומהעדה הספרדית. אוסישקין נשא בשם קרן קיימת נאום לבבי, נאום של זיכרונות העבר ותקוות העתיד. דוד פלורנטין, נרגש ונלהב דיבר בשם "בנים לגבולם", אני דיברתי בשם קרן היסוד. וכשנאמתי תחת כיפת השמיים על האדמה של הנקודה החדשה נפל מבטי על ליאון רקנאטי. ועד היום זוכר אני עוד את הבעת פניו ברגעים ההם. איזה אור קרן פניו, ובעיניו אור של שמחת יצירה קדושה וטהורה, אור של אושר נעלה, הנובע מעמקי נשמתו של האדם.

 

ב-13 בספטמבר 1937 בעיצומו של המרד הערבי הגדול הוקם "צור משה" כיישוב "חומה ומגדל" כמעשה ציוני ממדרגה ראשונה והוא נקרא על שם משה קופינאס. קופינאס ביקר בארץ ישראל בלוויית אשתו בשנת 1908 והגה את הרעיון להקים מושבה של יהודי יוון בארץ ישראל. הוא הקדיש מאמצים רבים לקידום מטרה זו, אסף כמעט לבדו 5,000 לירות ומימן חלק מעלות רכישת אדמות היישוב. לשמו הפרטי של קופינס הוסיפו את המילה "צור", על שם העיר החשמונאית צורן ששכנה באזור. 60% מתושבי המושב היו יוצאי יוון, 35% יוצאי בולגריה ו-5% יוצאי יוגוסלביה.

 

שתי אגודות הקימו את היישוב: האחת אגודת "לשדה" של יוצאי יוון שבראשה עמד הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל ושעם חבריה נמנו ליאון רקנאטי , משה קרסו, דוד פלורנטין וברוך עוזיאל' והשנייה האגודה הארץ ישראלית של יוצאי בולגריה. שטח היישוב בהיקף של כ-1,030 דונמים נרכש על ידי "הנוטע" ו"הכשרת היישוב" מהכפר שופא במחיר של כ-16 לירות ארץ ישראליות לדונם, מחיר שהיה נמוך בהרבה משהוצע לפני פרוץ המרד הערבי הגדול. השטח נמסר לארגון עולי יוון בגלל המחויבות של הקרן הקיימת להקים כפר חקלאי של עולי יוון, כנגד תרומות גדולות של יהודי יוון שנמסרו כעשור קודם לכן‏.

העלייה לקרקע נעשתה על ידי 12 בחורים רווקים שקבלו משכורת נמוכה של 10 גרוש ליום, שסבלו מעוני רב וצברו חובות. פלוגת הכיבוש, כפי שנקראו, התגוררה בצריף יחידי שלידו מגדל ביטחון וסביבם חפירות מגן וגדר. הם זרעו על חלק מהשטח אבטיחים‏, חציר, ירקות, שעורה, אפונה ותירס‏. במשך השנה הראשונה הובאו מים על גבם של חמורים מקדימה.

 

בסוף שנת 1938 הוחל בתוכניות לבניית הבתים הראשונים ביישוב ולצורך כך הלוותה אגודת "לשדה" 2,000 לא"י לסוכנות שקבלה על עצמה לבנות את הבתים. אבן פינה לבתים הונחה בחודש דצמבר 1939‏ ולאחר מספר חודשים התגוררו במקום 27 משפחות.

 

במכתב שנשלח מהוועד הראשי של קק"ל – סלוניקי ב-13.6.1939 מגלים חברי הועד עניין ונחת מהקמתו ופעילותו של הכפר החקלאי צור משה ומבקשים צילומים על מנת לראות זאת במו עיניהם.

עדות אחד מחברי מועדון קדימה :"חברי המועדון החלו ללא עכובים בהקמה וארגון היישוב החקלאי הראשון של ספרדים בארץ. הסוכנות היהודית הושיטה סיוע, הבתים הוקמו, הטרקטורים ושאר הציוד נקבצו ונקבע יום עלייה לקרקע. נכבדי הקהילה הספרדית שהצטרפו אליהם אוהדים מרובים יצאו לדרך לצור משה ביום קיץ נאה, מאושרים לחגוג את המאורע. לרוע המזל, נהפכה שמחתנו לאכזבה כי בהתקרבנו אל הכפר הבחנו בדגלים אדומים מתבדרים בעליזות ברוח. אין צורך לומר כי היינו מזועזעים. חזרנו מיד אל עקבותינו והטקס המתוכנן לא נערך. לאחר מכן הוסבר לנו כי ועד המתיישבים החליט להצטרף להסתדרות".

 

מכתב מחודש אוגוסט 1941 מגיע לידי ליאון רקנאטי: למכתב מצורפת המחאה בסך 300 לירות פלסטיניות והשולח הוא עובדיה שלם ממצרים: "אנא, הוא כותב - תואיל בטובך להעביר כסף זה למושבה הספרדית צור משה לצורך לספק עז לכל משפחה. כסף זה נמסר לכם בתנאי שמהמחלקה להתיישבות בסוכנות היהודית תעמיד סכום זהה למתיישבים אלה".

 

בפרוטוקול מועדון "קדימה" משנת 1943 – במסגרת ההחלטות של האסיפה הכללית השנתית מצוין בסעיף י"א: "האסיפה הכללית מקדמת בברכה את השתתפותם הפעילה של חברינו במפעלי ההלוואות של הסוכנות היהודית לארץ ישראל המשתמשת בכספים אלה לביסוס הישובים כפר חיטים וצור משה וכו' וכן להקמת יישובים חדשים." ובסעיף י"ב: "האספה הכללית מציינת בשמחה את החלטותיהן של החברה לישוב עולים בא"י מיסודה של עולי בולגריה והאגודה "לשדה" מיסודם של עולי יוון, בדבר הקמת החברה המאוחדת להתיישבות, עזרה למוסדות המיישבים והשגת האמצעים לבצוע מפעלים אלה.".

 

בחודש יולי 1945 נחתם חוזה בין צור משה – מושב עובדים להתיישבות שיתופית לקבלת הלוואה בסך 1,000 לא"י ממר אלפרד כהן מקהיר – מיוצג על ידי בנק ארץ ישראל לדיסקונט. ההלוואה ניתנה לצורך בניית גדר סביב המושב.

כיום - המושב נמצא באזור השרון מצפון העיר כפר סבא וממזרח לעיר נתניה ושייך  למועצה האזורית לב השרון. הוא הפך להיות אחד המושבים הגדולים והמצליחים באזור והוא מונה 750 משפחות. כ-3,500 התושבים מהווים כ15% מכלל תושבי המועצה האזורית לב השרון.