1949-1950 ההרחבה לגודל המושב היום

 בשנים אלה מתרחשת הפעימה השנייה בתהליך הקמת המושב.

בין השנים 1948-1952 נקלטים במושב יוצאי יוון ובולגריה ומשתלבים בתהליכי

הפיתוח והצמיחה המתחוללים במושב.

השטחים המעובדים כמעט ומוכפלים בגודלם, ומספר הנחלות מגיע לכ97, כמספרם כיום.

על רקע המציאות –הכלכלית והביטחונית - הקשה במדינה בשנותיה הראשונות,  

מונחים במושב היסודות לישוב חקלאי פורח המתבסס על ענפי הירקות, הפרדס

והלול, תוך ביסוס קהילה שיתופית ברוח ההתיישבות העובדת.                               

 

מאת אלי גרציאני

 

בתקופה זו של התחלת המדינה הגיע המושב לגודלו היום.

 

בשנים אלה הגיעו שתי עליות גדולות מבולגריה ויוון.

רוב הבולגרים היו ממוקמים אל מול הבתים הראשונים

ברחוב פלורנטין בצידו הצפוני. חלק אחר במערב המושב

והיוונים במזרח המושב - כניסה ג.

 

הקליטה לדוברי הלדינו  היתה קלה בגלל השפה המשותפת עם היוונים

או הבולגרים הותיקים.

לכבודם הוקם אולפן בבית הספר ללימוד עברית.

 

האנשים שהגיעו לא היו חקלאים והיה להם מאוד קשה.

 

בין המצטרפים בגל זה היו קרובי משפחה של הותיקים במושב.

 

ב1964 היה מיתון גדול והיו משפחות שנטשו את המשקים ועברו לערים.